תוכנית 'רעים' מפעילה קבוצות שייכות חברתיות עבור בני נוער וא.נשים מהמגוון האוטיסטי ו/או לקויות למידה מורכבות.
משתתפי ומשתתפות התכנית נפגשים אחת לשבוע, במסגרת הקבוצה אליה הם משתייכים, לפעילות קבוצתית בהנחיית רכזת מקצועית.
תכנית 'רעים' פועלת על פי מודל ייחודי שבבסיסו עומדת בניית קבוצת השתייכות. בקבוצה מתאפשרות התנסויות חדשות, התבוננות, חקירה ולמידה של עצמנו ובניית הזהות שלנו, תוך בניית תחושה של שייכות וביטחון למרחב הקבוצתי, החברתי והקהילתי.
רכזות הקבוצות מגיעות מתחומי הפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך וטיפול בהבעה ויצירה.
השאיפה כי כל רכזת תלווה את הקבוצה בהנחייתה לזמן ממושך ומשמעותי תוך קבלת הכשרה פרטנית וקבוצתית במסגרת התוכנית.
התכנית מופעלת על ידי החברה למתנ"סים, בשיתוף משרד הרווחה.
מה אנחנו עושות פה
חברי וחברות הקבוצה נפגשים, אחת לשבוע, במתנ"ס המקומי, למפגש בן שעה וחצי בהנחייתה של רכזת הקבוצה. כל קבוצה מונה בין 10-20 משתתפים ומשתתפות, בהתאם לגילאים, ההרכב והדינמיקה הקבוצתית. המתנ"ס, בו מתקיימים מפגשי הקבוצה, הינו מקום נגיש וא-סטריאוטיפי אשר מאפשר תחושת שייכות ושותפות של חברי וחברות הקבוצה אל הקהילה בה הם גרים.
אופי המפגשים הוא שיחתי וחווייתי ומשלב בתוכו דיונים, משחקים, פעילויות, משחקי תפקידים וכן שיח פתוח של המשתתפים והמשתתפות. הנושאים אשר מעסיקים את הקבוצה הם חלק משמעותי בשיח הקבוצתי.
חלק מהמפגשים הקבוצתיים מתקיימים מחוץ לכתלי המתנ"ס - בבתי קפה, בטבע ובמקומות בילוי נוספים. היציאות המשותפות מעודדות יצירת קשרים בין חברי וחברות הקבוצה מעבר לשעות הפעילות, מעודדות יוזמה ואקטיביות, מאפשרות בחירה והתחשבות בזולת וכן מייצרות הנאה משותפת ומגבשת לחיי הקבוצה.
בנוסף, במהלך השנה הקבוצות לוקחות חלק באירועים ארציים של התכנית, אליהם מגיעים משתתפי ומשתתפות הקבוצות מכל רחבי הארץ, ביניהם – טיולים, מסיבות, ערבי סטנד אפ, שירה בציבור ועוד.
מאיפה באנו
'רעים' הוקמה בשנת 2002 על ידי החברה למתנ"סים.
קבוצת 'רעים' הראשונה בארץ נפתחה בירושלים, בהמשך ליוזמה פרטית של אם לנערה צעירה שסבלה מבדידות חברתית, ניכור והדרה. האם, תושבת העיר, ביקשה להקים קבוצה חברתית לא.נשים דומים לבתה . המינהל הקהילתי "גינות העיר" נענה לאתגר, הרים את הכפפה והקים את הקבוצה הראשונה.
קיומה של הקבוצה והפעילות במסגרתה זכו להדים רחבים, בעקבותיהם התקבלו פניות רבות של הורים בקהילה אשר חיפשו מסגרת שייכות חברתית לילדיהם. במהרה התברר שהקבוצה עונה על צורך ממשי ומביאה עימה מענה חברתי מובחן ומותאם.
לאחר מספר חודשים של פעילות מקומית, הצטרפו לתכנית אשלים-ג'וינט ישראל והקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי, אשר הכירו בצורך הקיים והשכילו לזהות את ייחודיותה של התכנית הנותנת לו מענה מקצועי. שיתוף פעולה זה אפשר את צמיחת התכנית והפיכתה לתכנית ארצית, הפועלת כיום במספר מגזרים ובעשרות יישובים, לרבות יישובי פריפריה וכן בקהילה הערבית והחרדית..
כיום, מאות בני נוער, מבוגרים ומבוגרות לוקחים חלק פעיל בקבוצות השונות ברחבי הארץ, הן במסגרת הפעילות השוטפת בקבוצות האם, והן באירועי ההעשרה והפנאי הארציים של כלל קבוצות "רעים".
"כל מה שרציתי זה לחפש חברה לביתי. יש לי בת מקסימה, בת 21, נערה עם לקויות למידה. במשך כל השנים שבהן הייתה תלמידה בבית ספר תיכון, תמיד סבלה מבדידות חברתית. אף פעם לא הייתה מוזמנת למסיבות, לטיולים וכו'. במשך כל השנים עיקר המאמצים שלנו הופנו לצדדים הלימודיים ופחות התפנינו לעסוק בתחום החברתי, למרות שבחופשות זה מאוד הציק. בעוד שעל לקויות למידה אפשר להתגבר באמצעות מורים פרטיים והקלות בבחינות, על תחושת הבדידות היה קשה מאוד להתגבר, בעיקר לאור העובדה שזה לא קל בתוך מערכת החינוך. כשבתי סיימה תיכון החלטתי לקום ולעשות מעשה ולחפש לה חברה. כל השנים הייתי בטוחה שיש עוד א.נשים כמוה ורק צריך למצוא אותם. העליתי את הרעיון למינהל הקהילתי בשכונת מגוריי בירושלים והתקבלתי בברכה".
לאן אנחנו הולכות
תכנית "רעים" מתרחבת כל הזמן ופותחת קבוצות חדשות ברחבי הארץ, לרבות קבוצות הממוקמות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל. הקבוצות פועלות כ'קבוצת רכבת'- וניתן להצטרף אליהן לכל אורך השנה.
מטרות הפעילות
שיפור בתחושת הרווחה הנפשית
יצירת תחושת שייכות לקבוצה, לקהילת רעים ולקהילה המקומית.
למי מיועדת התכנית
התכנית פונה לבני נוער וא.נשים מהמגוון האוטיסטי ו/או לקויות למידה מורכבות בתיפקוד גבוה. התוכנית מזמינה אליה משתתפים ומשתתפות אשר יוכלו להנות משיח קבוצתי, חיי חברה ותחושת שייכות לקהילה. התכנית פועלת בשיתוף משרד הרווחה ונדרשת הכרה באגפים הרלוונטים.
הפעילות מתקיימת בקבוצות המחולקות לפי אזור גיאוגרפי וגיל:
נוער צעיר (גילאים 12-15)
נוער (גילאים 15-19)
צעירים (גילאים 19-29)
בוגרים (גילאים 29+)
"תמיד הייתי נחשבת מוזרה. למדתי בבית ספר רגיל, אבל המורים והתלמידים לא ידעו איך 'לאכול' אותי. לכן לא היו מתייחסים אליי, לא היו פונים אליי, לא היו שואלים את דעתי ובטח שלא היו מזמינים אותי למסיבות או לאירועים אחרים. תמיד הייתי שונה ואף פעם לא ידעו להגיד לי מה בעצם יש לי.... אובחנתי רק כשהייתי בת 18. עכשיו אני יודעת שאני אוטיסטית"
(משתתפת בקבוצת הצעירים)