אוּלַי אִם הַשָּׁנָה
תִּהְיֶה טוֹבָה
נִשְׁכַּח דַּרְכֵי מָדוֹן
וְאַכְזָבָה
וְיַחַד לִצְלִילֵי הַשִׁיר הַבָּא
נִרְקֹד כּוּלָנוּ
אוּלַי נִשְׁלַּח בְּרָכָה-אוּלַי גְּלוּיָה
אוּלַי בִּכְלָל נָשִׁיר הַלְּלוּיָה
נִדְמֶה שֶׁהַשָׁנָה הַזּוֹ תְּלוּיָה
בְּעֶצֶם בָּנוּ.
(נעמי שמר)
חדשות לבקרים מתפרסמים מחקרים העוסקים בנזקי הבדידות. מומחים בתחום משווים אותם לנזקי העישון, או לנזקים הנגרמים מהשמנת יתר, וקושרים בין הבדידות והשפעותיה לבין קיצור תוחלת החיים. לכולם כבר ברור שהטכנולוגיה המתפתחת ואורח החיים המודרני שלצידה, מעצימים את התופעה ומגבירים את תחושת הבדידות, שכבר הוכתרה בתואר המפוקפק "המגיפה של המאה ה – 21". עוד ועוד מיזמים בעולם מנסים להתמודד ולהציע פתרונות, וממשלת בריטניה אף הגדילה לעשות השנה כאשר מינתה שרה מיוחדת לענייני בדידות. הצפת הנושא למודעות, העלאתו לסדר היום הציבורי והשיח הפתוח סביבו הם צעד חשוב ומבורך, שבין השאר מאפשר לאנשים הסובלים מבדידות חברתית להכיר בכך, להניח את המבוכה בצד ולהיפתח לקבלת עזרה.
ובינתיים אצלנו... מסכמים עוד שנה גדושה בעשייה ונערכים במלוא המרץ לקראת זו שתבוא עלינו לטובה. עוד קבוצות נפתחות, עוד ישובים ועוד מתנ"סים מאמצים אותנו אל חיקם, והמעגל גדל ומוסיף לנוע. אנחנו ממשיכים לפעול מתוך הבנה שהבדידות היא אינה מנת חלקם הבלעדית של גברים או נשים, צעירים או מבוגרים, היא נעדרת הגדרה גיאוגרפית ובוודאי שאינה עוצרת בין גדרה לחדרה. עשינו מאמצים גדולים השנה כדי לפתוח קבוצות בפריפריות הצפונית והדרומית – מקרית שמונה ועד דימונה. חלקו כבר התחילו לפעול, אחרות נפתחות בימים אלה ממש . האתגרים הם רבים ולא פשוטים, אנחנו מתקדמים צעד אחר צעד ויודעים שנכונה לנו עוד עבודה רבה כדי להעמיק שורשים ולהתפתח באזורים אלה, ואנחנו נחושים לעשות זאת במלוא האחריות וללא פשרות.
בהזדמנות זו נאחל שנה טובה, שנת ידידות ורעות, שנה של הגשמה, הצלחה והנאה מהדרך. בהצלחה לכל המשתתפים – אלה המצטרפים לתכנית ואלה הממשיכים איתנו לשנה נוספת, שנה טובה גם לבני המשפחה, לאנשי הצוות שלנו, לתורמים ולשותפים לדרך.
טליה קריים, מנהלת התכנית